<h1>שו"ת הריב"ש סימן י'</h1>
<h2>דף יז.</h2>
עוד לו ז"ל שאלת אם מקדשין ביין שנתערב בו דבש. תשובה יש מן הגאונים שאמרו שאין מקדשין בו, אף אם לא נתערבו בו ממנו רק משהו בחבית גדולה של יין, מפני שאינו ראוי לנסך ע"ג מזבח. וכן אם נתערב בו מעט שאור כמ"ש זה לר"ם ז"ל [הלכ' שבת פכ"ט הי"ד]. וכן הביא סברא אחרת שיש מתירין. כי לא אמרו אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך ע"ג המזבח אלא לאפוקי מגולה ושריחו רע שנפסל למזבח מחמת גריעותו. אבל יין שנתערב בו דבש שאינו נפסל מחמת גריעותו מקדשין עליו. והראב"ד ז"ל הכריע בהשגות כדברי המתירין וכן הכריעו כל האחרונים ז"ל. והביאו ראיה ממ"ש בירושלמי דפסחים [פ"י ה"א] לענין ד' כוסות מהו לצאת בקונדיטון, מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין בקונדיטון ע"כ. ומפורש בהגדה שהקונדיטון יש בו דבש. דאמרינן התם למה נמשלו דברי תורה לקונדיטון, מה קונדיטון יש בו יין דבש ופלפלין וכו'. וכיון שיוצאין בו לד' כוסות, למדנו שמקדשין בו. שהרי כוס ראשון מן הד' כוסות אומר עליו קדוש היום.
ומטעם זה ג"כ אמרינן שמקדשין ביין מבושל או מעושן אע"פ שפסולין לנסכים. שהרי לא נפסלו לנסכים אלא מפני שנשתנו מברייתן ואנן דרשינן כבש ונסכים מה כבש שלא נשתנה אף נסכים שלא נשתנו כדאי' בפ"ב דבכורות [י"ז ע"א] ולא שיהיו נפסלין מחמת גריעות, דאדרבא הבשול משביחו וכדתנן בפרק בתרא דתרומות [פי"א מ"א] אין מבשלין יין של תרומה מפני שממעיטו ר' יהודה מתיר מפני שמשביחו. וכן העשן משביח היין כדאמרינן בפ' לא יחפור [ב"ב כ' ע"א]. באמת ביין התירו מפני שמשביחו ר"ל העשן, וכיון שכן לא נפסלו לקדוש היום כי לא אמרו [ב"ב צ"ז ע"א] אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך ע"ג מזבח אלא למעוטי הנפסל מחמת גריעותא. והיינו דאמרינן בגמרא עלה למעוטי מאי אילימא למעוטי יין מזוג עלוייה עלייה, כלומר דאע"ג דאפסיל לגבי מזבח כיון דלא אפסיל רק מחמת שאינו משכר ולא מחמת גריעותא שבגופו, דאדרבא עלויי עלייה לא אפסיל לקדוש. וגם בירושלמי בפ' ע"פ [פסחים שם] אמרו ג"כ לגבי ד' כוסות יוצאין ביין מבושל, והרי כוס ראשון אומר עליו קדוש היום וא"כ למדנו שמקדשין בו. נאם העלוב יצחק בר ששת ז"ל.
